סרט הקומדיה "רעם טרופי" – הפעם ראשונה שצחקו על מלחמת ווייטנאם

קומדיה על מלחמת ווייטנאם שעולה לאקרנים היא לא סתם עוד קומדיה אלא יש בה מסר ותובנה חשובה על החברה האמריקאית.  מלחמת וייאטנם היא טראומה אמריקאית. בפעם הראשונה מעצמת העל הענקית לא הצליחה להגיע לניצחון חד וברור, ונאלצה לסגת תוך כדי חתימה על הסכם מביש שהופר מייד עם יציאת הכוחות מסייגון. זאת המלחמה שלראשונה פילגה את האומה האמריקאית, ויצרה מחנאות בין קבוצות יריבות התומכים והמתנגדים למלחמה. היא יצרה קרע כה גדול, עד שדו"חות מודיעיניים מהתקופה טוענים שהייתה יכולה לפרוץ מלחמת אזרחים תוך זמן קצר אם היא לא הייתה מסתיימת.

במלחמה היו בפעם הראשונה דילמות מוסריות קשות, שחשפו את החייל האמריקאי ככובש ואכזרי ולא כמשחרר. קרבות אכזריים, ערערו על צדקת הדרך והראו את הצד המכוער של הדמוקרטיה האמריקאית,הצד שמדכא מחאות ומשתמש באלימות ברוטאלית כנגד מפגינים. המוסר האמריקאי הוטל בספק, והעלה שאלות קשות בדבר צדקת הדרך של המעצמה החזקה בעולם.

גם עולם הקולנוע לא חסך את ביקורתו על המלחמה. החל מסטנלי קובריק במטאל ג'אקט המופתי ועד נולד ב 4 ביולי הצדקני של טום קרוז, כולם העלו שאלות כבדות משקל על ההשפעות של המלחמה על החברה האמריקאית. אלו סרטים רציניים עם אמירות כבדות משקל, שמסמלים את הפצע הפעור שהותירה המלחמה.

רעם טרופי היא קומדיה על מלחמת וויטנאם, אחת מהיחידות שהצליחה להגיע למעמד של שוברת קופות שעסקה בצורה כה ברוטאלית בנושא הכה רגיש. זהו סיפור על חבורת שחקנים כושלים שנקלעים בטעות לעימות בג'ונגגל לאחר שניסו להסריט סרט מלחמה על וויטנאם. הסרט מוכיח שהאמריקאים לאחר כ-40 שנה מסוף המלחמה מוכנים לצחוק על הפצע המדמם. זהו סימן ראשון שיש תחילתה של החלמה, והסתכלות בריאה על המלחמה. מעט מאוד חברות מוכנות לצחוק על טראומה מתמשכת, מה שמוכיח שהאמנות משקפת השקפות חברתיות, ואומרת הרבה על חוסנה של חברה להסתכל על עצמה בביקורתיות.