סדרה חדשה – המלכה הלבנה: משחקי הכס עוברים לאנגליה של המאה ה-15 – לפי ספרה של פיליפה גרגורי

"משחקי הכס" כמו "משחקי הרעב", יצרו גל של סדרות שמנסות לשחזר את ההצלחה. לא יהיה הוגן להשוות את יצירותיו של ג'ורג' ר. ר. מרטין לאלה של פיליפה גרגורי, אך בעוד שמרטין ברא עולם פנטזיה שלם ועשיר, ספרה של גרגורי הוא סיפור פוליטי שהתרחש על רקע אחד מהאירועים המדממים ביותר בהיסטוריה של אנגליה והוא מלחמת השושנים. מה שדומה בין שתי היצירות זה הרבה מאוד סקס, תככים ודם שמשפריץ בכל מקום.

מרטין השתמש במלחמת השושנים כרקע לספריו, אך לבסוף יצר יצירה מאוד שונה מהתקופה,  ששלבה יסודות שהיו לקוחים מעולם הפנטזיה. לטעמי גרגורי הייתה סופרת פחות טובה ועשירה ולכן חסרה  את התחכום של "משחקי הכס".

הספר "המלכה הלבנה" עוקב אחר סיפורה האמיתי של אליזבת וודוויל (רבקה פרגוסון משבדיה), שנישאת בסתר למלך אדוארד הרביעי. ברקע השערורייה המינית, הדבר יוצר בנוסף מאבקי כוח ומעמדות בין בתי האצולה השונים שנמצאו בקונפליקט מדמם.

הסדרה היא אחת מהמושקעות שנראו בשנים האחרונות. מיליוני פאונד הושקעו בקאדר השחקנים העצום ובשחזור ההיסטורי המדויק. הסדרה מתמקדת בעיקר בתככים הפוליטיים בין שני הבתים ששלטו באותה התקופה באנגליה, האחד יורק, בעל הורד הלבן, ואילו השני לנקסטר, בעל הורד האדום.

הסדרה חסרה את העומק שיש ל"משחקי הכס", אבל היא הרבה יותר עממית וברורה. אנשים שלא התחברו ליצירתו של מרטין, יכולים למצוא כאן עלילה נגישה וישירה וקצב מהיר הרבה יותר.

במרכז הסדרה עומדת המלכה הלבנה, דמות אחת שמעוניינת לשרוד. שרידותה אינה קשורה רק לחייה האישיים, אלא גם לתככנות פוליטית ומאבקי כוח. הסובבים לא מעוניינים שתהיה מלכה ולכן יש לה מתנגדים רבים בשדרות השלטון. התרבות הבריטית המעמדית עולה בסדרה לפני השטח ויוצרת דיאלוגים שיחיו את התקופה הנשכחת.

למרות שהסדרה פחות גדושה וחסרת תחכום פוליטי, היא עדיין אחת מהסדרות המושקעות והטובות של השנים האחרונות. יש בה דמויות מורכבות, מאבקי כוח וקצב שלטעמי מהיר ומושך יותר מהיצירות הדומות בז'אנר. אם אתם חובבי "משחקי הכס" וגם אם לא, הסדרה הזו בשבילכם.