ביקורת סרט וספר – בדרכים, עיבוד קולנועי לספרו של ג'ק קרואק, במאי: וולטר סאלס

הסרט "בדרכים" הוא עיבוד קולנועי לספר המפורסם של ג'ק קרואק בעל השם זהה. הספר היה מאוד פופולארי, מעין הגביע הקדוש, של צעירי דור הביט בשנות החמישים של המאה העשרים. הוא יצר סוג חדש של ספרות משוחררת ופרובוקטיבית.

הספר והסרט מספרים על שלושה צעירים, אשר אחד מהם, סאל פאראדייס (סאם ריילי), הוא בעל שאיפה להפוך לסופר. הוא ושני חבריו הטובים, דין מוריארטי (גארת הדלונד) וקרלו מרקס (טום סטארידג'), חובבי סמים ונשים. הם נאלצים לנסוע לקצה ארצות הברית והמסע משנה אותם לחלוטין.  בדרך הם צוברים חוויות, שעיקרן נסיעות בדרכים, קיום יחסי מין מזדמנים ובעיקר סמים ואלכוהול. מטרתו של הגיבור הראשי, סאל פאראדייס, היא לצבור חוויות כסופר, לכן הסרט בנוי כמעין מסע חניכה, בו יצבור חוויות ויעצב את תפיסת עולמו.

הספר היה ונשאר אחד מהאתגרים הגדולים לעיבוד קולנועי. הספר כתוב באופן רגשי וסוחף מאוד, הטקסטים בו נטולי עכבות ולכן על מנת לעבד אותו לסרט  דרושות ידיים טובות ובעיקר מוח יצירתי במיוחד. קרואק יצר יצירה רגשית במיוחד, שלא ניתן לשחזרה. הייתה לו שפה ייחודית ויכולת להעביר מצב רגשי לפיזי ולהיפך. הסרט מאוד משתדל, אבל לא מצליח לשמור על רמת עניין מתמשכת. משום שהספר נטול אירועים מרגשים, עיקר ההתרחשויות מתבטאות בשבירת המוסכמות והיחסים בין הדמויות. הבעיה, שהסרט לא מספיק מעניין ובהיעדר הומור, אקשן או כל אירוע בעל רמת עניין, עיקר ההתרחשויות בחדרי המיטות.

בשלב מסוים, שבירת המוסכמות המינית והאווירה המשוחררת של התקופה מתחילים להעיק. נכון, שלראות את קירסטן דאנסט, כאשתו השנייה של דין מוריארטי, ערומה זו חוויה יוצאת דופן. אך, היא אינה יכולה להחזיק סרט שלם בעצמה. הבמאי, שמנסה להיות נאמן לטקסט המקורי, לא מצליח להתמודד בהצלחה עם העיבוד ויוצר סרט חביב, אך נטול משמעות אמיתית. זהו סרט מפוהק, מלא באווירה, אך גם כזה, שלא ישאיר חותם על הצופה וחבל.
הציון שלנו: שלושה כוכבים מתוך חמישה.