ביקורת ספר – רב הנסתר, מאת חנוך דאום

פרשת הרב מרדכי אלון, שנשפט על אישומים הנוגעים ליחסים אסורים עם חניכיו, יצרה סערה בעולם הכיפות הסרוגות. הבעיה העיקרית לא הייתה האישומים בעלי האופן המיני, אלא העובדה, שאלה היו ילדים שלימד ושאותם הטריד.

סוגיית ההומוסקסואליות בציבור הדתי מהווה מוקש אידיאולוגי, שרבים עוסקים בו, אך מעטים מנסים לפתור. חנוך דאום, בין אם נסכים לדעותיו או נתנגד להם, הוא אדם אמיץ. ספרו "רב הנסתר" עוסק בפרשת מרדכי אלון באופן סיפורי, דרך הצגת מקרה דומה של רב, אשר מואשם בהתעללות מינית בילדים.

ספרו העלילתי הראשון של דאום הוא הכנה לדיון וביקורת כאחד. את הרב הוא מציג בצורה מאוד אנושית, על חולשותיו ויתרונותיו. קיימות בספר עקיצות רבות על הציבור הדתי וביקורת מרומזת ולא מרומזת על היחס המבטל שלהם כלפי הרבנים וההערצה מוגזמת כלפיהם.

הספר הוא מעין מניפסט, שמכיל את דעותיו של דאום על הציבור הדתי, בייחוד בסוגיית ההומואים והלסביות. בספרו יש הזמנה לדיון, למקרה שבעיניו הוא טאבו אצל חובשי הכיפות, חציית גבול שיכולה לערער ולמוטט את הציבור כולו.

מלבד דעותיו של דאום יש גם סיפור. הסיפור עצמו לוקה מעט בחסר, עלילה צפויה ודמויות שלא מתפתחות במהלכה. כסופר, לדאום יש עוד הרבה עבודה. בנוסף, עבודת העריכה הייתה צריכה להשמיט חלקים רבים מיותרים בספר. אולם, היתרונות בספר רבים מסך מגרעותיו, וזאת בשל התעוזה והאומץ בהם הוא עוסק. עבור אדם חילוני, שסוגיות אלו כמעט ולא נוגעות אליו, הספר חביב וקל לקריאה. הוא מהווה הצצה לעולם הישיבות, דיון על הומוסקסואליות ותו לא.