ביקורת ספר – אני רובוט, מאת: אייזיק אסימוב (1920 – 1992)

מאז ילדותי סקרנו אותי ספריו של אייזיק אסימוב. אחד מהמוחות החריפים של הספרות המודרנית והמדע הבדיוני הצליח פעם אחר פעם להצית את דמיוני. מבין שלל יצירותיו של הגאון הרוסי, לדעתי הספר "אני רובוט" הוא החשוב ביותר. הספר שזכה לאין ספור תרגומים, מחוות, ואף סרט הוליוודי.
הספר "אני רובוט" מורכב מסיפורים קצרים על תולדות הרובוטים ויחסם עם המין האנושי. החל מהרובוט הראשון ועד לניסיונות השתלטותם על בני האדם.אחת מהדמויות בספר היא הרובו -פסיכולוגית סוזן קלווין, מומחית לרובוטים, שחזתה את התלות האנושית בדמויי האדם. היא מתארת כיצד נוצרה סימביוזה בין המכונה והאינטליגנציה האנושית, תלות שיכלה להוביל לאסון או לשחר חדש. ישנו קשר לוגי בין הסיפורים, שמגלים לנו כיצד עתיד המין האנושי הפך להיות תלוי לחלוטין בדמויות פלדה.
אסימוב היה סופר מוכשר. הספר נכתב בשפה פשוטה שאינה מתאימה אך ורק לחובבי טכנולוגיה. ישנם בספר קטעי פעולה רבים שיקשו עליכם להוריד אותו מהיד. באופן אירוני, הספר כיום רלוונטי יותר, מאשר בתקופה בה נכתב, בשנות הארבעים של המאה העשרים. כיום אנו עומדים בפני מהפכה שעומדת לשנות את עתידו של המין האנושי. האם ניתן לרובוטים להחליף את בני האדם ומה המחיר שנשלם על הנוחיות שמהלך כזה יכול להביא?
למרות שאנחנו רחוקים שנות דור מהאינטליגנציה המלאכותית של הרובוטים בספר, השאלה האם הגולם יעלה על יוצרו היא שאלה של זמן."אני רובוט" הוא לא רק ספר מדע בדיוני, אלא גם יצירה פילוסופית עמוקה. ספריו של אסימוב מלאים בסוגיות פילוסופיות מוסריות, שנוגעות לאינטליגנציה מלאכותית וטוב ורע. בספר הרובוטים מפרים את החוק שאמור למנוע מהם לפגוע בבני האדם, והשאלה שנשאלת היא, מדוע הם פועלים בצורה שמנוגדת לתכנות המקורי שלהם. האם יש לנו רצון חופשי? האם אינטליגנציה מובילה לרוע? והשאלה החשובה ביותר היא עד כמה אנחנו באמת יצורים מתוכנתים או בעלי רצון חופשי.
למרות שבמרחק של עשרות שנים מהופעת היצירה, ניתן לומר שהתחזיות בספר ברובן לא התממשו, עדיין זהו ספר מדע בדיוני עמוק וחכם עם ערך מוסף ועומק שקשה למצוא כיום.