סרטו של ז'רום לה-מר PREMIERS CRUS – A Film by Jérôme Le Maire – להשתכר מהקסם של בורגונדי

סרטו של ז'רום לה-מר PREMIERS CRUS – A Film by Jérôme Le Maire – להשתכר מהקסם של בורגונדי

בצעירותו, עזב שארלי את הכרם המשפחתי והתפרסם כמבקר יין אנין עם קהל מעריצים בינלאומי.

כשאביו עומד לאבד את הכרם, הוא חוזר הביתה ומגלה שכדי לייצר את היין הטוב ביותר ולהציל את מורשת משפחתו, עליו להתחבר לאדמה, למשפחה ולאהבות ישנות.  

יוצרים:

בציר ראשון סרטי נחשון

בימוי: ז'רום לה-מר                    Jérôme Le Maire

תסריט: רמי בזאנסון , ונסה פורטל,  ז'רום לה-מר
Vanessa Portal, Rémi Bezançon, Jérôme Le Maire

צילום: דויד אונגרו                      David Ungaro

עריכה: סילבי לנדרה                  Sylvie Landra

מוזיקה מקורית: ז'אן קלוד פטי   Jean-Claude Petit

הפקה: אלן טרזיאן                     Alain Terzian

שחקנים:

פרנסואה מרשאל: ז'ראר לאנוון  Gérard Lanvin

שארלי מרשאל: ז'ליל לספר        Jalil Lespert

בלאנש: אליס טאליוני                 Alice Taglioni

מארי: לורה סמט                       Laura Smet

מרקו: לאניק גאוטרי                   Lannick Gautry

לצפייה בטריילר:

https://www.youtube.com/watch?v=m7jDZHQQPEI

97 דקות, דובר צרפתית, כתוביות לעברית ולאנגלית

החל מתאריך 8 ביוני בסינמטק תל אביב ובבתי הקולנוע ברחבי הארץ

בציר ראשון באדיבות סרטי נחשון

הפצה בישראל – סרטי נחשון

ראיון עם הבמאי – ז'רום לה-מר

סרט זה עוסק בנושאים רבים, כשהחשובים בהם הם האדמה, המשפחה והמורשת. האם אלה נושאים הקרובים במיוחד ללבך?

במהלך העבודה על התסריט בבורגון, נוכחתי מהר מאוד לדעת שנושא המורשת הוא מהותי. מדובר באזור המאוכלס ומעובד זה מאות שנה, מימי הרומאים. הכורמים בדרך-כלל עומדים בראש יקבים משפחתיים קטנים, ואינם בעלי אחוזות גדולות. לדעת מי ייטול על עצמו את ניהולו של יקב הוא אתגר של ממש בשביל הכורם בן-בורגונדי, ורעיון המורשת חיוני ממש.

אני לא בן בורגונדי בעצמי, אך ביליתי באיזור תקופות ארוכות. תמיד תהיתי למה לא נעשו סרטים על האיזור. זהו חבל ארץ שידוע בעולם כולו בזכות היינות שמיוצרים בו, אך רק מעטים יודעים כיצד נראים נופיו. כשהסתובבתי בין הכרמים בבורגונדי הרגשתי שלמקום יש הרבה סיפורים מעניינים לספר. כנראה שזה עניין של זמן, כמו בציר טוב גם לסיפור טוב לוקח זמן להבשיל עד שהגעתי לנקודה בה אני קם בבוקר ויודע שזה הסרט שאני חייב לצאת ולצלם. הרעיון לסרט עלה כבר בשנת 2006, ב- 2012 התחלתי לכתוב את התסריט ונדרשו לי כמה שנים לפתח ולשכלל אותו, בהחלט ניתן להגיד שהיה פה תהליך ארוך של הבשלה.

כיצד מוצאים את המקומות ההכרחיים לצורך הצילומים: הארמונות, היקבים, המרתפים, למשל?

נעזרנו בכתב מגזין יין מקומי המכיר היטב את האזור. זהו עולם סגור למדי שבו אתה חייב להוכיח את אמינותך, אבל מרגע שעברת את המבחן, קבלת הפנים חמה מאוד. תרנו את האיזור במשך שבעה שבועות לחפש את אתרי הצילום, וקיבלו אותנו נהדר. זו היתה חוויה בפני עצמה. לאחרונה חל שינוי שמשפיע על אורחות החיים באיזור. כדי להגיע לסיפור היה עליי לרדת מאם הדרך ולהגיע לאותם יקבים קטנים שמעבר לפינות התיירותיות. רציתי להראות את עיבוד האדמה, רגליים טבועות בבוץ, ידיים מושטות בין אשכולות הענבים, את השפעת מזג האוויר, הכל בצורה טבעית ולא רק מתוך שיקולים אסתטיים.

סיפור הסרט מדיף ניחוח כמעט שקספירי: יחסי אב-בן, תחרות בין שתי משפחות וסיפור האהבה בין הילדים משני צידי המתרס

רציתי שיהיה בסרט גם ההיבט המעט טראגי הזה, שנישא על גביהן של דמויות נשיות חזקות מאוד. בבורגונדי יש לנשים תפקיד חשוב מאוד, כמו זה של אדית, אמא של בלאנש. מדובר ב"בוסיות" של ממש, שהצליחו במהלך השנים לטפס עד לתפקידי ניהול של היקבים היוקרתיים. באשר לצד השבטי, הוא נוכח מאוד בבורגונדי וההיסטוריה של האזור משופעת בסיפורי יריבויות משפחתיות.

פרנסואה מרשאל (ז'ראר לאנוון) חווה סוג של אכזבה והתפכחות בנוגע ליקב שלו. הוא היה כורם טוב בעבר, אך בראשית הסרט אנו פוגשים בו כשהוא מרים ידיים. זה קרה אולי אפילו קודם לכן. בבורגונדי, כמו באזורי יין אחרים, מהפיכת האיכות שהתרחשה לפני כמה שנים סילקה מן הבמה את כל אלו שייצרו יין גרוע, לעיתים קרובות ממש באותן אדמות בהן יוצרו יינות מעולים. פרנסואה הוא מסוג האנשים ששומר לעצמו גם את מה שהוא חושב וגם את הידע המקצועי שלו. כבר בכתיבת התסריט ייעדתי את התפקיד הזה לז'ראר לנוואן. דמותו של פרנסואה חווה תשישות מהמאבקים, בעוד לנוואן הוא אדם קורן ומלא אנרגיה. רציתי שיראה שהלהט בדמותו של פרנסואה עוד קיים, אלא שהוא התעייף מלהיאבק, הוא רוצה רק לבנות לעצמו סירה ולהפליג למחוזות אחרים. שמחתי שהתפקיד איתגר את ז'ראר.

אחת ההצלחות של הסרט טמונה בליהוק של ז'ליל לספר. איך הגעתם לחשוב עליו כבנו של לאנוון?

זה היה האתגר הגדול של "בציר ראשון", למצוא צמד שחקנים שיגלמו דמויות של אב ובן בהתאמה מלאה. ז'ליל הוא שחקן עולה שמגיע מרקע שונה מלאנוון אך זוכה לפופולריות עצומה. עם זאת יש ביניהם מכנה משותף, כל אחד מהם משקיע מאוד בעבודה כשחקן ומחפש את הטון המדויק שמתאים לדמות. הסרט מושתת על האינטרקציה ביניהם. ההשקעה שלהם והאמינות שעוברת ביחסים ביניהם סייעו לי להרים את הסרט כולו.

עכשיו כמה מילים על השחקניות בסרט, אליס טאליוני בולטת בתפקיד בלאנש על אף שזה תפקיד משני ולורה סמט מגלמת את אחותו של שארלי ובתו של פרנסואה, גם זהו תפקיד חשוב ובולט.

את הדמות של אליס לא תתפוס עם מגפיים בבוץ. היא מצליחה להעביר את הצד האריסטוקרטי של בעלי האדמות באיזור, אך בה בעת להשאר אנושית וטבעית. אליס אישה דעתנית מאוד ובעבודה איתה היינו צריכים מעט לפשט את דמותה שהיא פחות מתחוכמת. התפקיד של לורה היה להשיב את אחיה חזרה לעסק המשפחתי כדי להתמודד עם חובות האב. היתה לי בראש דמות של אישה מרשימה ומודרנית ולורה התאימה בדיוק למה שחיפשתי.

הצלחתם ליצור עלילה מאוד עכשווית, איך עבדת על המבנה?

את התסריט כתבתי יחד עם רמי בזאנסון ועם ונסה פורטל. רצינו להגיע למבנה פשוט וזורם שיחסוך מאתנו את הצורך בדמויות פטפטניות. התושבים בבורגון מתאפיינים בקמצנות במילים שיוצאות מפיהם. בהמשך היו נקודות ששמנו עליהן דגש בשלב הצילומים, וכמובן יש חשיבות גדולה לבחירות בעריכה, שם ניתן  להבין את המהות והמשמעות של כל קטע בסרט.

עוד דבר בולט בסרט זה המוזיקה שמלווה אותו

את המוזיקה המקורית כתב ז'אן קלוד פטי, מלחין שעבד על סרטים ליריים מוכרים כמו "ז'אן דה פלורט" ו"סירנו דה ברז'ראק". הוא הצליח להעביר במדויק את האמוציות של הסיפור. שילבנו גם קטעים של מוסיקה עכשווית יותר שהולחנה על ידי מלחין צעיר בשם פסקל לאפה.

ראיון עם השחקן – ז'ראר לאנוון

בציר ראשון סרטי נחשון

הבמאי ז'רום לה-מר סיפר שמראש חשב עלייך כשכתב את התפקיד של פרנסואה מרשאל. איך אתה התחברת לתפקיד היינן מבורגונדי?

ראשית כל, נחשפתי לעולם שלם שכשחקן עוד לא הצגתי. מעבר לזה, הדמות של האדם הצנוע וההגון הזה תפסה אותי. אני חי כשלושים שנה באיזור כפרי ויצא לי להכיר איכרים ואני מלא הערכה אליהם. הם המגינים של הערכים הישנים ושל המסורת הצרפתית. רוסו אמר פעם: "האמנות המכובדת ביותר היא החקלאות", כמה שהוא צדק. גם העלילה של הסרט מצאה חן בעיני, דורות שלמים מקריבים למען המורשת עד שמרשל מוצא את עצמו נאבק לבדו כשאין מי שישא את הלפיד מלבדו. היו לי שיחות ארוכות עם ז'רום על הדמות ותיארנו אותו כאדם מותש מצד אחד ונחוש מצד שני. מעבר להתייחסות הפסיכולוגית חיפשנו את המראה המדויק של פרנסואה וחשבנו איך עליו להתלבש. מרשל הוא למעשה אדם שרוצה לחזור לחלום ילדותו ולבנות סירה שתיקח אותו הרחק ממולדתו. אני תמיד מודה על כל תפקיד שנכתב עבורי, אבל לעבוד עם ז'רום זו באמת היתה מתנה גדולה. הוא במאי שאוהב שחקנים ויודע לרתום אותם לתפקיד מכל הלב.

הזכרת את האיכרים, במיוחד את מגדלי הכרמים של בורגונדי, מה תוכל לספר על החיבור שלך למקום?

את המרחב הזה אני מכיר היטב. למעשה למדתי ללכת בחופים של האוקיינוס האטלנטי באותו האיזור. אני מחובר בנימי נפשי לטבע ופחות מתחבר לערים גדולות. אני אוהב את המראה הזה של הכרמים הנטועים על הגבעות באיזור בורגונדי שנראים מהצד כאילו הם יורדים מהשמיים. אני מאוד מעריך את העוסקים ביצור יין. הבקבוק שאנחנו רואים על השלחן מייצג הרבה עבודה, מסורת ותשומת לב. ניתן לומר שאלוהים הפך את המים ליין, וטוב שלא להיפך.

דמותו של מרשאל נראית מעט כשל חקלאי קשוח. הוא אינו מדבר הרבה, אבל כשהוא אומר משהו כוונתו מאוד ברורה.

זה מוסיף עניין לדמות. מרשל לעיתים מתבטא לא בצורה מאוד מעודנת, אבל הוא מלא כנות. הוא שותק הרבה מאחר ונפצע ומרגיש נבגד על ידי משפחתו. השתיקה היא חברה שלא תבגוד בך. הוא נשמע לרחשי ליבו. לפני כן הוא הוביל את העסק והנהיג את המשפחה, ואז הוא נאלץ להתמודד עם השינויים בסביבה שלו שמביאים אותו עד לכדי תחושה של חוסר תכלית.

היחסים בין האב לבנו הם לב העלילה של "בציר ראשון". איך התחברת לצד האבהי של הדמות?

כמו כל הורה הבאתי איתי את מה שאני מכיר. פעם אחת ילדיי אמרו לי "אנחנו לא רואים אותך בכלל", זה לא פשוט וברור שתמיד רציתי לבלות איתם יותר זמן ולהיות לצידם. כיום אני בקשר מאוד קרוב עם בניי. אני מלווה אותם, תומך ברצונותיהם ומאפשר להם להגיע לביטוי עצמי. הם גם בתחום של אמנות, ואני מקווה שברור להם שלהיות שחקן זו עבודה לא פשוטה. עבורי לחנך ילד זה לאפשר לו את האפשרות להגיע למקום שאליו הוא שואף. הילדים שלי בני 43 ו- 29, הם גברים שעברו דרך מלאת התנסויות בדרכם האמנותית.

את בנך בסרט מגלם ז'ליל לספר, איך היה לעבוד איתו?

הכרתי את עבודותיו כשחקן וכבמאי אך לא הכרתי אותו אישית קודם לכן. היום אני מכיר אותו היטב ואוהב אותו ויודע שהוא אדם שניתן לסמוך עליו. יש לו מילה והוא איש בעל עקרונות. הוא גם אב מצוין בעצמו, יצא לי לראות אותו לא פעם עם ילדיו כשהגיעו לבקר אותו על הסט. החיבור הזה עוזר גם למצוא נקודות שבהן ניתן להשתמש בזמן הצילומים. ז'ליל שחקן חרוץ מאוד ונהניתי מאד לעבוד במחיצתו, ואני בטוח שנשמור על קשר.

בסרט יש לך גם בת, אותה מגלמת לורה סמט.

את לורה כולם מכירים בתור הבת של נטלי ביי ושל ג'וני הולידיי. שיחקתי כמה פעמים לצד נטלי, אותה אני מכבד מאוד. שיחקנו יחד לראשונה בסרט של ברטראן טברנייה, היא התנהגה בכזו אדיבות שלא אשכח לעולם. לורה מצוינת ב"בציר ראשון". ז'רום נתן לה תפקיד נשי משמעותי וחשוב ליצירת המארג המשפחתי. התפקידים הנשיים בסרט הם מלאי עוצמה כמו מקומן של הנשים במציאות בעולמם של האיכרים. גם אליס טאליוני מגלמת תפקיד מאוד דומיננטי. התחברתי אליה מאוד ואני מלא הערכה גם אליה.

"בציר ראשון" הוא סרטו השני בלבד של ז'רום לה-מר, האם העובדה שאתה מגיע עם ניסיון רב יותר משנה לעבודה המשותפת?

לא, ממש לא, כל סרט שאני נכנס אליך מצריך ממני התמסרות כמו הסרט שהיה לפניו. ז'רום כתב את הדמות תוך שהוא חושב עלי, אך היה עלינו להחיות את דמותו של פרנסואה מרשאל. כבר ציינתי שהיה לנו חשוב למצוא את האפיונים הפיזיים של הדמות: השיער, הזקן, התשישות. עבורי מאוד חשובים המפגשים והעבודה המשותפת. ז'רום היה הבוס, אך הוא היה תמיד נגיש ופתוח להצעות. לא הרגשתי שהוא מסתנוור מהעבודה מולי כשחקן מנוסה, אולי בהתחלה היתה התרגשות, אך אחרי כן הוא הפגין מקצועיות רבה ויצרנו ביחד סביבת עבודה אחרי תהליך של למידה משותפת. כאן הייתי רוצה להזכיר את חלקה של סילבי לנדרה שערכה את הסרט, וידעה לשלב את חומרי הגלם שז'רום הביא לה מהצילומים לסיפור בעל משמעות.

לסיום אומר שגם אחרי למעלה משלושים שנה במקצוע, אני עדיין מזהה את התשוקה שלך למשחק.

זה בדיוק זה, תשוקה. אני אתן לך דוגמה נוספת, את אלן טרזיאן המפיק של "בציר ראשון" אני מכיר עוד מימיי הראשונים בתחום, אך לא יצא לנו לעבוד יחד. אני מעריך אותו מאוד, והוא גם דחף לזה שאני אופיע בסרט. ההערכה הזו עבורי היא זריקת עידוד. זה המוטו שלי: לכו עם אלה שמעוניינים. כל סרט הוא הרפתקה, תמיד יש גם דאגות אבל זה חלק מהעניין. ברגע שאני נכנס לפרויקט אני הולך עד הסוף עם מחויבות מלאה מתוך כבוד לעבודה שלי. זהו מקצוע מלא קסם.

אודות השחקנים

ז'ראר לאנוון

יליד 1950, עזב את לימודיו בגיל 17 כדאי להתחיל בקריירת המשחק, הופיע על בימת התיאטרון ובקולנוע בעשרות תפקידים, ביניהם תפקידים מרכזיים אצל גדולי הבמאים בצרפת. זכה בפרס הסזאר לשחקן ראשי על תפקידו בסרטה של ניקול גרסייה ״הבן המועדף״ ובפרס הסזאר לשחקן משנה על תפקידו בסרטם של אנייס ז׳אווי וז׳אן פייר בכרי ״על אהבה וטעמים אחרים״ שהיה להיט גם בארץ. ללאנוון שני בנים האחד זמר מנו לאנוון והשני שחקן לאו לאנוון.

ז'ליל לספר

שחקן ובמאי יליד 1976, אביו הוא השחקן ז'אן לספר, אמו היא אלג'יראית, וגם אחיו יאניס הוא שחקן. כבר על תפקידו הראשון זכה בפרס הסזאר לשחקן המבטיח ובפרס כוכב הזהב. הופיע בסרטים רבים, וגם ביים ארבעה סרטים וסרט טלוויזיה אחד. בין הסרטים שביים היה גם "איב סרן לורן", בכיכובו של פייר ניניי שזכה בפרס הסזאר על תפקידו זה. ללספר שלושה ילדים.

אליס טאליוני

החלה את הקריירה שלה כפסנתרנית. מלימודים בקונסרבטוריון הלאומי בפריס עברה למשחק בתיאטרון ובקולנוע. לאחר כמה תפקידים משניים זכתה בתפקיד משמעתי בסרטו של לורן טיראר "סיפור חיי" לצד אדואר באר. היתה גם דוגמנית של חברות תמרוקים ותכשירי שיער. היא הופיעה בגרסה הצרפתית של הסרט "נודל" – שנקרא בצרפת "קוקי" ובסרטו של ערן ריקליס "זייתון". טאליוני ילדה את בנה הבכור מספר חודשים לאחר שאביו נהרג בתאונת דרכים. לאחר מותו  טאליוני חיברה בין הבמאית לאה פאזר איתה עבדה על הסרט "קוקי" לבין התסריט שכתב בן זוגה המנוח השחקן ז'וסלן קוירן, על חוויותיו מצילומי סרטו האחרון של גאון הקולנוע אירק רומר. החיבור הוליד את הסרט המקסים "מאסטרו".

לורה סמט

בתם של השחקנית נטלי ביי וכוכב הרוק הצרפתי ג'וני הולידיי. על תפקידה הראשון זכתה בפרס רומי שניידר. סמט הופיעה בסרטו של לספר כבמאי "איב סן לורן". לצד עבודותיה כשחקנית היא גם זמרת, והקליטה שיר עם אחיה למחצה דודי הולידיי. סמט בחרה את שמו האמתי של אביה כשמה המקצועי. "בציר ראשון" מסמן את חזרתה למשחק לאחר מספר שנים של משבר אישי איתו התמודדה. השנה יצא לאקרנים סרט נוסף בו היא מככבת לצד אמה.

רופא הכפר סרטו של תומא לילטי

רופא הכפר

סרטו של תומא לילטי

Médcine De Campagane

A Film by Thomas Lilti

רופא הכפר _MG_1916 ©Denis Manin

אחת ההצלחות הגדולות של הקולנוע הצרפתי בשנה שעברה
עם למעלה ממיליון וחצי צופים.

פרנסואה קלוזה ("מחוברים לחיים") היה מועמד לפרס הסזאר על תפקידו בסרט.

תקציר

תושבי הכפר יודעים שהם יכולים לסמוך על ז'אן פייר, הרופא הותיק והמסור שמטפל בהם יום ולילה. אבל כשז'אן פייר מגלה שהוא סובל ממחלה אין לו בררה אלא למצוא מחליף. הבחירה נופלת על נטלי, רופאה צעירה וחסרת ניסיון. האם היא תצליח להחליף את האיש שמשוכנע שלא ניתן להחליפו?

יוצרים

בימוי: תומא לילטי                                 Thomas Lilti

תסריט: תומא לילטי ובאיה קסמי            Baya Kasmi

צילום: ניקולא גרין                                  Nicolas Gaurin

עריכה: כריסטל דהוינטר             Christel Dewynter

הפקה: אנייס ואלה, עמנואל בארו           Agnès Vallée, Emmanuel Barraux

שחקנים

ז'אן פייר ורנר: פרנסואה קלוזה François Cluzet

נטלי דלזיה: מריאן דניקור                      Marianne Denicourt

אמו של ורנר: איזבל סאדויאן                  Isabelle Sadoyan

רופא הכפר ©Jair Sfez

ונסן ורנר: פליקס מואטי             Félix Moati

נורס: כריסטוף אודן                                Christophe Odent

לצפייה בטריילר:
https://youtu.be/msV5x_TTiJE

צרפת 2016, צרפתית תרגום לעברית ואנגלית 102 דקות

הפצה בישראל קולנוע חדש

החל מתאריך 15 ביוני בסינמטק תל אביב, בקולנוע כוכב רמת השרון וברחבי הארץ

תחרות האקדמיה הארופית לקולנוע לסרטי נוער 2017 תתקיים באירופה ובישראל ביום ראשון, 7.5.2017 בסינמטק תל אביב

תחרות האקדמיה הארופית לקולנוע  לסרטי נוער 2017  תתקיים באירופה ובישראל ביום ראשון, 7.5.2017 בסינמטק תל אביב.

קובי מחט ינחה את הארוע, כשלצידו ינחו שתי מנחות צעירות. האירוע ישודר בשידור חי באינטרנט ב-31 מדינות.

אלפי בני נוער ברחבי אירופה ייקחו חלק פעיל בבחירת הסרט הזוכה בתחרות בינלאומית לסרטי ילדים ונוער של האקדמיה אירופית לקולנוע- YAA (האוסקר האירופי לנוער)  (Young Audience Awards),

האירוע יתקיים בסנימטק תל אביב בהנחיית קובי מחט (מנחה, תסריטאי ובמאי).

 הסרט שיזכה במרב הקולות, יוקרן במסגרת פסטיבל תל אביב הבינלאומי לסרטי ילדים ונוער שיתקיים בסינמטק תל אביב בין התאריכים 18 -22 ביולי, 2017.

פסטיבל תל אביב לסרטי ילדים ונוער נבחר לקחת חלק באירוע מיוחד זה בפעם הרביעית. עשרות בני נוער יגיעו לסינמטק לצפות בשלושה סרטים שנבחרו על ידי האקדמיה האירופית לקולנוע. לאחר הצפייה יקיימו דיון סקייפ מונחה עם הבמאים. בתום הצפייה והדיון יבחרו בני הנוער את הסרט הטוב ביותר לשנת 2017 בקלפי ייעודית.

הסרט הזוכה יוכרז בטקס חגיגי שישודר בשידור חי ברשת האינטרנט  מהעיר אירפורט גרמניה.

המדינות המשתתפות:אוסטריה,בלגיה,בוסניה-הרצגובינה,בולגריה,קרואטיה, צ'כוסלובקיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד,גרמניה, יוון, הונגריה,ישראל, איטליה, קוסובו, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מקדוניה, מלטה, מונטנגרו, הולנד, פולין, פורטוגל, רומניה, סרביה, סלובקיה, סלובניה, ספרד, טורקיה, אנגליה.

על הסרטים המוקרנים :

  1. הנערה במורד הכפר

THE GIRL DOWN ÄNZILOCH

שוויץ

2016

87 דקות

גיל 14+

סרט תיעודי אפוף מסתורין. לָאוּרָה, בת-כפר סקרנית החיה בכפר ציורי בשוויץ, שומעת מאנשי הכפר אגדה על נערה השוכנת במעבה היער, ויוצאת לחקור את הנושא.

תסריט ובימוי: אליס שמיד

צילום: אורליו בוחוולדר

משחק: לאורה לריסה רוסלי ותום שטראומן

Script and Directed by: Alice Schmid

Cinematography: Aurelio Buchwalder

Cast: Laura Larissa Röösli and Thom Straumann

  1. קוראים לי זוקיני

MY LIFE AS A ZUCCHINI

צרפת

106 דקות

גיל 11+

סרט אנימציה רגיש ונוגע ללב. נער שנותר יתום, שומר על הכינוי זוקיני שהעניקה לו אמו. לאחר חבלי קליטה בבית היתומים הוא רוכש חברים חדשים, ובעזרתם מצליח במשימה מיוחדת.

פרס סטלייט לסרט האנימציה או המדיה המעורבת , הטוב ביותר .

בימוי: קלוד בארה

תסריט: סלין סיימה

משחק: גספר שלטר, סיקסטין מורה, פאולין ז'קוד   Directed by: Claude Barra

Script: Céline Sciamma

Cast: Gaspard Schlatter, SixtineMurat, Paulin Jaccoud

  1. להתראות ברלין

GOODBYE BERLIN

גרמניה

90 דקות

גיל 14+

הפסטיבל הבין-לאומי לסרטים עצמאיים בבואונוס איירס,

מייק הוא בן לאם אלכוהוליסטית ולאב שכמעט ואינו נוכח. חבריו לכיתה אינם מבחינים בו, וגם מלכת הכיתה בה הוא מאוהב, לא מתייחסת אליו. כל זה עומד להשתנות. הוא וחברו לכיתה יוצאים להרפתקה מלאת חוויות שתשנה את חייהם. בימוי: פאטי אקין

תסריט: הרק בוהם

משחק: קסניה אסנצה, אלכסנדר שר, אובה באום

Directed by: Fatih Akin

Script: Hark Bohm

Cast: Xenia Assenza, AlexanderScheer,Uwe Bohm

שלושת הסרטים נבחרו לאחר צפייה בעשרות סרטים על ידי שופטים מקצועיים בינלאומיים, לפני כחודשיים, בפסטיבל הסרטים של ברלין בו השתתפה מיכל מטוס מנהלת הפסטיבל , כנציגת ישראל לארוע.

האקדמיה האירופית לקולנוע,EFA  , הוקמה בשנת 1989 ביוזמת מיטב יוצרי הקולנוע באירופה. נשיא האקדמיה הראשון היה הבמאי הנודע אינגמר ברגמן, אליו הצטרפו 40 יוצרי קולנוע במטרה לקדם את האינטרסים של תעשיית הקולנוע האירופית. היום חברים באיגוד 2900 יוצרי קולנוע מקצועיים.

להלן לוח הזמנים :

9.00 התכנסות

9.30 ברכות

9.45 "הקרנת הסרט "להתראות ברלין " (93 דקות )

11.20 שיחה על הסרט

11.45הפסקה

12.15 הקרנת הסרט השני "הנערה במורד הכפר"  (87 דקות)

13.45 שיחה על הסרט

14.10 הפסקת צהריים

15.30 שיחה קבוצתית

16.00 הקרנת הסרט השלישי " קוראים לי זוקיני " (65 דקות)

17.10 שיחה

17.30 הצבעה

19.30 סיכום מניין הקולות

21.00 תחילת הטקס הבינלאומי (45 קות)

מחר הכול מתחיל – ראיון עם עומר סי

ראיון עם עומר סי – 

עומר סי וגלוריה קולסטון מתוך הסרט

ש: היית קשור לפרויקט משלב מאד מוקדם, מה הביא אותך אליו?

ת: נמשכתי לפרויקט בגלל הסיפור של מערכת היחסים של אב ובתו. נסחפתי כליל על ידי הדמות הזו של הבחור חסר האחריות לגמרי, שנותן משמעות לחוסר האחריות שלו, ונגע לליבי הנושא של האבהות שכמעט ולא נוגעים בו בקולנוע היום. הבמאי הוגו ז'לן הוסיף מימד נוסף לסיטואציה הזו הודות לאינטליגנציה שלו ולצניעות שלו. הוא הביא עדינות ואלגנטיות לנושא.

ש: איך תתאר את סמואל?

ת: הוא ילד שמסרב לקחת כל אחריות. אין לו כל שאיפה או רצון לשנות את המצב הזה. צעיר חסר דאגות שרק נהנה. אבל הגורל מכריח אותו לשנות את דרכיו. במציאות אני מאמין שאתה לא מוכן להיות אבא עד שאתה נהיה אבא. זה הרגע המדויק הזה ולא לפניו, שאתה פתאום הופך אחראי. כמו כולם אנחנו מנהגים עם הכלים שיש לנו ואנחנו מתאימים אותם, ואני רואה את זה כמסר מאד יפה של הסרט. אתה לא מקבל הוראות איך להיות הורה. יש אנשים ששואלים את עצמם אם הם בכלל ראויים לגדל ילד? הסיטואציה הזו בסרט גם נותנת במה לסיטואציות קומיות.

ש: האם אתה מזדהה עם הצד הילדותי שלו?

ת: כמובן, הצד הזה קיים גם בי, אבל אני יותר מודע מאשר סם. אני שומר על הפן הילדותי שלי מבלי לוותר על האחריות של כאדם בוגר. אני מנסה להיות מישהו אחראי מבלי לקחת את עצמי יותר מדי ברצינות. העבודה שלי עוזרת לי – אפילו לפעמים משמשת לי תירוץ, ומאפשרת לי להשתולל.

ש: איזה סוג אבא הוא?

ת: אבא תרנגולת. הוא מגדל את הילדה הקטנה שלו, אך לא רוצה לשחרר, מה שמתגלה מהר מאד בסרט. כי לאחר שמונה שנים, כשהילדה ישנה רחוק ממנו, הוא לא יכול לשאת את זה. הוא לא יודע יותר איך לתפקד בלעדיה והוא חי למענה.

ש: ספר לנו על הקשר שנוצר עם גלוריה הקטנה.

ת: לא היה מסובך לבנות מערכת יחסים איתה, כי היא מאד אינטליגנטית, ומבינה דברים מהר, וגם קצת משוגעת במובן החיובי. לא קל לעבוד עם ילדים, אבל גלוריה ילדה מפותחת מאד. היא די ג'יי, היא רגילה להופיע והיא כבר אמנית. מהר מאד הבנתי שהיא יודעת לעבוד. היא היתה פרטנר מלא. שלחנו הודעות כל הזמן בטלפון, שזו הדרך המועדפת עלי לתקשר, ולא כל הזמן היינו במערכת יחסים היררכית של מבוגר וילד.

ש: איך היה לעבוד עם אנטואן ברטראן?

ת: הוא גרם לי לצחוק כל הזמן. מה שהיה מפתיע לגלות זה שהוא שיחק על הבמה בקוויבק את  הדמות של דריס בעיבוד הבימתי ל"מחוברים לחיים", התפקיד שמזוהה איתי. זה היה מאד נעים לעבוד איתו, הוא פרטנר מעולה.

ש: מה תוכל לספר על העבודה עם קלמנס פואזי?

ת: בתסריט המקורי הדמות שלי לא יכולה לסבול את כריסטין. סמואל לא היה יכול לסלוח לה. הודות ליכולת המשחק הנהדרת של קלמנס, יש לנו אמפתיה לאמא. היא היתה לסנגורית של הדמות שלה. היא גרמה לי להבין דברים שלא הייתי מסוגל להזדהות איתם בתסריט.

הודות לה שיחקתי כמה סיטואציות בדרך אחרת, מה שהביא לתוצאה שלמה יותר.

ש: מה אתה חושב על הבימוי של הוגו ז'לן?

ת: יש לו ראיה מאד ברורה לגבי מה שהוא רוצה, אבל הוא גילה אכפתיות רבה בעבודה. בדרך כלל במאים שיודעים מה הם רוצים לא מוכנים לשמוע לשחקנים שעובדים איתם ולקבל מהם רעיונות. זה לא המקרה אצל הוגו. יש לו דרך להעביר את הכוונות שלו בצורה מאד שקטה ומפורטת. ובאותה עת הוא מקשיב. וההוכחה היא שקלמנס הצליחה להביא מידה של אנושיות לדמות שלה כמו שהיא רצתה.

ש: האם עשית הכנות מיוחדות כדי לבצע את הפעלולים?

ת: אני אדם ספורטיבי בחיי, אבל לא עשיתי איזשהו אימון מיוחד. מה שמצחיק הוא שמאז הסרט "הצד האחר של הפריפריה" יש לי את אותו כפיל. וזה משעשע, כי יש לי כפיל שעושה את הפעלולים שסמואל עושה כדי להחליף שחקן אחר. כלומר יש כפיל לכפיל.

ש: מה היה לך הכי קשה בצילומים האלה?

ת: התינוקות. כי היו לנו כמה תינוקות. עם כמה מהם זה הלך בקלות, עם אחרים זה היה יותר קשה. לדאוג שהתינוק יבכה ברגע הנכון או יביט למקום שרצינו שיביט. היינו צריכים להיעזר בכל מיני טריקים כדי לגרום להם להסתכל לכיוונים שונים. לכל אחד בצוות היה טריק משלו מאחר ומרביתם הם אבות. וגם אם אתה אבא, זה לא אומר שהשיטות שלך יעבדו על ילדים אחרים שהם לא הילדים שלך. אבל היה נחמד להחליף טיפים עם אבות אחרים.

 

מחר הכל מתחיל – ראיון עם במאי הסרט הוגו ז'לן


ראיון עם במאי הסרט הוגו ז'לן

עומר סי עם הוגו ז'לן על הסט

שאלה: איך החלה ההרפתקה?

תשובה: מיד לאחר שסיימתי לכתוב את סרטי השני, ביקשו ממני סטפן קלרייה ופיליפ רוסולה לקרוא תסריט שנכתב בידי ז'או אנדרה ירל – עיבוד חופשי לגמרי מסרט מקסיקני. מה שהצליח לפתות אותי זה האלמנט שבעיניי מעשיר את התפתחות העלילה והוא המעבר מדרום צרפת ללונדון, שהיא לדעתי עיר נהדרת ויוצאת דופן. יש בלונדון מגוון רחב של מקומות לצילום ולא חקרו אותה מספיק בקולנוע הצרפתי. כבר מההתחלה ידעתי שעומר סי חולם לשחק את התפקיד הזה. הוא נדרש להיות בחור מדרום צרפת, כריזמטי, מודרני, שחי מיום ליום כמו ילד. בחור שמצליח להפיל ברשתו ובאמצעות קסמו הרב כל אדם שהוא פוגש. הרעיון לחבר בין דמות כזו לבין העולם לתוכו הוא נכנס בעל כורחו, בין החופים התוססים של הקוט ד'אזור, הריביירה הצרפתית, לבין הבירה האנגלית, משכו אותי מיד. עומר היה עבורי תגלית גדולה עם שמחת החיים שלו. רק לחשוב עליו בתור האיש שנתקע פתאום בעיר בה יורד גשם כמעט כל יום, כבר יוצר עניין.

ש: ספר לנו מה ריגש אותך בתסריט, ואיך עבדתם על פיתוח העלילה?

ת: מאד ריגש אותי הסיפור של הגבר הזה שמחליט להקדיש את חייו לבתו הקטנה. הסיפור הזכיר לי סרטים כמו "החיים יפים" של רוברטו בניני, או סרט איטלקי אחר של גבריאל מוציאנו "המרדף לאושר" שגם היתה לו גרסה אמריקאית עם וויל סמית. הם הציגו בצורה מאד יפה יחסים בין מבוגר לילד. כמו כן מצאתי בסיפור הזה אב לא רגיל, חבר עם לב רחב. גם האם, שפתאום חוזרת חזרה כשאף אחד לא רוצה, זה חומר מעולה לספר סיפור שהוא מצחיק ומרגש באותה עת.

עבדתי עם התסריטאי מתייה אוליון, שהוא אב צעיר כמוני. כתבנו מחדש את התסריט עם ז'אן אנדרה, עבדנו על הדיאלוגים, העשרנו את התפקיד של ברני החבר, העשרנו את ההתנהלות היום- יומית של עומר וגלוריה, והחשוב מכל: כתבנו מחדש את התפקיד של כריסטין. כבר מנקודת הפתיחה של הדמות הזו – אישה שנוטשת את התינוקת שלה בגיל 3 חודשים – היא דמות שקשה לקבל ממבט ראשון. ניסינו להבין את הטעויות שלה, את החרטות, את הפחדים והדמעות, כך שכשהיא חוזרת שמונה שנים לאחר מכן, היא צריכה לתת לסמואל הסברים ברורים למהלך שלה. לא ניסינו להצדיק אותה אלא רק לתת לה הזדמנות להסביר, שאולי המהלך שלה יהיה מובן, ולהכיר בכך שהמעשה שהיא עשתה הוא מעשה בלתי נסלח, אבל יחד עם זאת מגיע לגמרי מסיבות אנושות.

ש: מה המקור לשם של הסרט?

ת: זה משפט שסבתא שלי היתה אומרת כל החיים. היא היתה שחקנית ומפיקה והיו לה חיים מדהימים. היא עברה תקופה קשה מאד מאז שאיבדה את בנה היחיד, ולמרות הכל, היא היתה חוזרת ואומרת מדי יום את המשפט "מחר הכל מתחיל". בגיל 88 היא המשיכה ללכת לתיאטרון בכל ערב. היתה לה גלריה לאמנות בה היא הציגה אמנים צעירים, כי היא הרגישה מחויבת להציג אמנים חדשים. יש לי הערכה גדולה אליה. יום אחד לפני תחילת הצילומים אמרתי לה שאני עומד לקרוא לסרט "מחר הכל מתחיל". היא מאד התרגשה והיא נפטרה חודשיים אחר כך. המחווה הזו חשובה לי מאד. עסקתי כבר בעבר באבל ובכאב בשילוב הומור בסרט "כמו אחים", ורציתי להראות שאנחנו חייבים לזכור את האהובים עלינו עם חיוך. ועם הביטוי הזה "מחר הכל מתחיל" רציתי להדגיש את החשיבות של הרגע. גם אם חווינו דרמה נוראית, אנחנו חייבים להמשיך לחיות ולהציע לקרובים לנו ולאנשים שאנחנו אוהבים, אהבה ונדיבות.

ש: למעשה סם הוא ילד מגודל המתמודד מול ילדה קטנה שהיא הרבה יותר בוגרת ממנו.

ת: סם מתנהג כמו מתבגר החי כל הזמן במסיבה בלתי נגמרת חסרת מעצורים. הוא אומר לכריסטין "לא עושים ילד לילד אחר", כלומר, הוא לא רואה את עצמו מתאים להיות אבא. הבת שלו גלוריה הרבה יותר בוגרת ממנו. היא זו שמזכירה לו את לוח הזמנים שלו. הילדה הזו צריכה שתהיה לה אישיות מיוחדת בכדי לגדול במשפחה בה הבוגר מתנהג לעיתים בחוסר אחריות. מצד שני הוא מנסה להוציא את גלוריה מן הילדות על ידי כך שהוא מנהל חיים שהם יותר חופשיים ונוטל סיכונים מדי יום במקצוע שלו, כאיש פעלולים. מה שאני אוהב בסיטואציה זה שלכל אחד מהם, גם לאב וגם לבת, יש את הבעיות שלו וכל אחד צריך להתמודד איתן בדרכו. על ידי זה שסם ממציא לאמא של גלוריה הרפתקאות ומסעות מופרכים, זה יוצר את החומרים לקומדיה עם משמעות כפולה, הראשונה הסיפורים וההמצאות של האבא והשנייה, הסיפור והרגשות של גלוריה.

ש: הסרט גם עוסק ביכולת שלנו ליפול ולשנות את העתיד והגורל שלנו.

ת: אנחנו פוגשים את הדמות של סם, בחור שמתאים את עצמו בקלות למצבים מחוסר ברירה, מפני שהגורל והמזל כפו עליו דברים לא צפויים. הוא מתגלגל ללונדון, מאבד את המסמכים, כמובן שיורד גשם (צוחק). הוא פוגש ידיד אמת ובוטח בו לחלוטין ומרגיש שהוא יכול למצוא פתרון לכל מצב. הגורל מכה בו כמה פעמים. קודם עם כריסטין, שמפקידה את בתה בידיו, אחר כך תחושת המחוייבות שלו להגיע ללונדון ולהתיישב בה, ואחרי זה המפגש הגורלי עם ברני. אני תמיד בודק שלא יהיה מעין דאוס אקס מכינה בתסריט, אך התסריט הוא מאד דינמי ומובל על ידי המקריות שמביאה לכך שכל רבע שעה יש התפתחות חדשה. בחיים של הדמויות האלה אין רגע מת אחד. החיים של סמואל הם רצף של הרפתקאות ומצבים שצריך לפתור.

ש: סם הוא מספר סיפורים כל הזמן.

ת: מה שמשך אותי הוא היכולת שלו לספר סיפורים והמצאות. למרות חוסר האמון שהם מעוררים, לעיתים אתה עדיין רוצה לשמוע אותם. יש לו את היכולת לפתות אותך עם הקסם הרב שלו.

ש: הדמות של קריסטין היא הפכפכה, האם היה קשה ליצור דמות ראשית שהיא נטולת אמפתיה?

ת: זה היה אתגר גדול. בגרסה הראשונה של התסריט שנאתי אותה, והיום זו דמות שמרגשת אותי מהסיבה שהיא כל הזמן משתנה. היא נערה שבירה, היא כל כך שבירה שזה אולי טוב יותר שהיא תיתן את הילדה לאבא שלה. היא מעריכה שיהיה טוב יותר לילדה עם האבא שלה ומבטיחה שהיא תגיע מתישהו, אולי בעוד כמה ימים, אולי בעוד כמה חודשים. אבל זה לוקח לה שמונה שנים, והיא מנסה להצדיק את עצמה. אנחנו כמובן מיד נוטים לצדו של סמואל. חשבתי הרבה על ההסברים שלה. כמו "ההתנהגות שלי בלתי נסלחת" ואז "שמונה השנים הללו היו נצח", "בהתחלה פחדתי ואחרי זה התביישתי". אני אוהב דמויות כאלה. כי יש בהן מורכבות אמיתית ועומק. קלמנס פואזי עבדה קשה כדי להביא את השבירות של הדמות. הודות לה הדמות הזו קרמה עור וגידים. זו דמות שקשה לה למצוא את מקומה כשהיא חוזרת. מעבר להתנהגות שלה, מה שהיה חשוב לי זה נקודת המבט של גלוריה. היא כל כך שמחה לקבל מחדש את האמא שלה. את רגעי המפגש המחודש ביניהן צילמתי מנקודת המבט של גלוריה.

ש: יצרת משפחה בלתי אפשרית לחלוטין, אבל יחד עם זאת נהדרת, סם, גלוריה וברני. זה הופך לנקודת האיזון הטובה ביותר שאפשר לחשוב עליה.

ת: ברני הוא סוג של דוד שתופס מקום נכבד בין סם לגלוריה. והוא גם יודע להישאר במקום המדויק שלו. אני אוהב את סוג החברות הזו שמחברת בין ברני וסם. מהר מאד עניין הפיתוי או העניין המיני בין ברני, שנמשך לסם, נעלם ולא עולה שוב. אם ברני עדיין נמשך לסם הוא מצליח להדחיק את זה והופך ל"חותן האידיאלי", מלא נדיבות וחום כלפי גלוריה. הוא גם הסייד-קיק של הסרט. זה מביא הומור ורגישות. וגם רציתי לתאר דמות של גבר הומוסקסואל לא נשי, איש של כוח, חזק כריזמטי. המיניות שלו היא רק נדבך אחד משעשע של אדם שיש לו יכולות אדירות להכיל את סם וגלוריה ולהכניס אותם לחייו. הוא הכוכב הטוב שמאיר את חייו של סם.

ש: ספר לנו בבקשה כמה מילים על הליהוק.

ת: עם עומר סי זה היה מפגש נהדר. הוא מלא כריזמה, זה ברור, חם ונדיב. אבל בעיקר ראיתי שחקן שעובד קשה. אחד שמקשיב. למרות שאני במאי צעיר הוא מיד בטח בי. זה מאד נעים לשתף איתו פעולה, כי הוא מלא סקרנות ומעורב בכל פרט. הוא התעניין בדמויות האחרות. למשל, בימים הראשונים של הצילומים היינו צריכים אותו רק אחרי הצהריים, אבל הוא רצה להגיע בשעה תשע בבוקר. להציץ אל מה שקורה על הסט. הוא אולי כוכב בעיני הציבור, אבל מתנהג כמו שחקן מקצועי על הסט. פשוט, מלא הומור ומאד אנושי. הוא ידע איך לקחת את גלוריה תחת חסותו ויצר את מערכת היחסים ביניהם כך שהיא הרגישה חופשיה. עכשיו הם אוהבים מאד אחד את השנייה.

מה שאהבתי בפרויקט, זה שעומר הצטייר כאבא פשוט. לא שאני לא אוהב את סרטיו הקודמים שכמה מהם ממש מצוינים. אבל חשבתי שזה מעניין אחרי "מחוברים לחיים", "סמבה" ו"מיסייה שוקולד" לגלות את האבא שבו. מבלי שהמוצא שלו הוא הנושא. ציינתי את זה מהתחלה שאני מחפש את האבא, לא את דת, המוצא או צבע העור. אבא שמנסה להיות אבא מהחלומות. הייתי רוצה שכל הילדים יחלמו על אבא כמו הדמות של עומר וכל האבות יגידו שהם רוצים ילדה כמו גלוריה. כשאני מחפש שחקן אני רוצה למצוא גם את הצדדים הפחות טובים, להראות את הדמות על כל גווניה. רציתי להראות את עומר עם כל מה שאנחנו מכירים אצלו, גם עם הצניעות, הרגש והלב שיש לו. יצרנו אמון גדול בינינו והגענו לרגעים של חסד בסרט

ש: איך בחרת את קלמנס פואזי?

ת: זה היה מסובך למצוא שחקנית שמדברת אנגלית טובה. קלמנס היא שחקנית שעשתה סדרות באנגליה וסרטים. יש לה מבטא בריטי נהדר. היא שחקנית שחוקרת ובודקת ושאלה עשרות שאלות על הדמות שלה. היא מאד מעורבת. ובאופן קבוע חיפשה את האמת של הדמות של כריסטין.

ש: ואיך הגעת לשחקן הקוויבקי אנטואן ברטראן בתפקיד ברני?

ת: חיפשנו הרבה זמן והיה לי מזל לבחור שחקן שהקהל בצרפת לא מכיר. עומר היה הראשון שאמר בוא ניקח מישהו שאנחנו לא מכירים. רציתי מישהו שישלים גם בפיזיות את עומר. המלהק שלי הסב את תשומת ליבי לאנטואן שאותו הוא ראה בסרט הקנדי "סטארבק". יש לו הומור, רגישות, טכניקת משחק מיוחדת ופיזיות מעניינת. הדבר המצחיק שהוא סיפר לנו הוא שהוא הופיע על הבמה בגרסה בימתית ל"מחוברים לחיים" בתפקיד של דריס, הדמות של עומר בסרט.

ש: ואיך מצאתם את גלוריה הקטנה?

ת: חיפשתי ילדת תערובת בת 8-10 שהיא דו לשונית, צרפתית ואנגלית. ועוד בתהליך הכתיבה המלהק שלי שלח לי לינק לאתר הפרטי של גלוריה קולסטון. מצאתי שהסרטונים שלה נהדרים. אמא שלה שלחה לי חיבורים שלה שהיו מופלאים שהיא כתבה על טבע, מטורף לגמרי. הביאו אותה למפגש איתי בצרפת ומיד התאהבתי בילדה הזו. יש לה אישיות אמיתית ונוכחות יוצאת דופן. היא מקשיבה ומיישמת, ומהטייק השני כבר מבצעת את מה שמבקשים ממנה. היא לא מתנהגת כמו קוף מאולף. היא פשוט מוכשרת ומלאה בסקרנות אמנותית.

קיימנו פגישות בינה לבין עומר וביקשתי שכל הצוות יהיה נוכח בהן. לאחר זמן מה גלוריה, שהיא מאד מחונכת, לא אמרה מילה. אז לקחתי את התסריט ונתתי להם לאלתר שתי סצנות. זה לא היה מתוכנן, אבל ראיתי שהיא תוך כדי קריאה מסתכלת לעומר ישר בעיניים ולא מפחדת ממנו. הוא אמר מיד שהיא נהדרת, שהוא משחק מול שחקנית אמיתית. היא עבדה הרבה וקשה ולא היתה לי בעיה איתה לרגע. אני אוהב לגלות כישרונות. היתה לי ההזדמנות לעבוד עם פייר ניניי בסרט הראשון שלי, לפני שהוא הפך לכוכב שכולנו מכירים. וזה אחד הדברים שאני גאה בהם ביותר, לגרום לקהל לגלות את הכישרון של גלוריה, זה מסב לי אושר רב.

ש: הסרט מראה תפאורה אמיתית בצורה נהדרת

ת: בלונדון צילמנו בפיקדילי, בנוטינג היל, כמובן שלא פספסנו את ההזדמנות לצלם שם. יחד עם זאת, בעיקר צילמנו בשורדיץ'. אזור מלא חיים ובוהמי במזרח לונדון. כשגיליתי את המקום הזה, הבנתי שאני יכול לצלם בלונדון פחות קלישאתית, ועדיין מאד ציורית, עם בתים מאד יפים ועם אמנות רחוב. רציתי שהגיבורים שלי יתמזגו עם סביבה אורבנית. מעין ג'ונגל עירוני. זו לונדון שמאוכלסת עם חברה מאד צבעונית, הודים, היפסטרים, סקייטרים ועוד. זו שכונה קוסמופוליטית וצבעונית, ודמותו של סמואל מתמזגת בה היטב. היה גם כיף גדול לצלם על הגגות של לונדון, כשהעיר והאזור של הסיטי משמשים כרקע. לא הכרתי את העיר כל כך טוב קודם לכן, אז לא היתה לי העדפה כזו או אחרת. נסעתי במכונית מאות שעות כדי למצוא את המקום שרציתי, והתחלתי את העבודה עם מבט רענן על העיר.

ש: הדירה בסרט היא סביבה מלאת חיים, איך עבדתם ליצור אותה?

ת: היו לי שני דברים שחשבתי עליהם, כולל "ביג" – הסרט עם טום הנקס. בהתחלה חשבנו שנמצא איזה לופט, אבל החלטנו לבנות הכל כדי שנצלם בסביבה שיש לנו שליטה עליה. הכוונה שלי היתה לצור דירת חלומות עבור הילדה. מעין לונה פארק מוקטן. וכל הילדים של אנשי הצוות באו לשחק בבריכת הכדורים ובמגלשה. המחשבה על דירה שהיא מעין מגרש משחקים שעשעה אותי, והיא אומרת משהו על הדמויות. לא רואים בסרט כמעט את החדר של סמואל, רק את הדברים שקשורים לילדה ואתה מבין שהוא אבא במשרה מלאה.

רציתי סרט מאד אלגנטי וביקשתי שכל המעצבים השונים יעבדו בשיתוף פעולה מלא ויעבירו את ההצעות והרעיונות אחד לשני. כאשר היה צריך לעשות שינוי בתפאורה התעקשתי שהצלם הראשי והמלבישה הראשית יהיו שם. רציתי שהכחול ישלוט על המסך עם בהירות דומיננטית. רציתי שהסרט יראה יפה ורציתי לאפשר לשחקנים אווירה ומקום נוחים למשחק.

ש: איך נעשתה בחירת המוסיקה?

ת: היה לי מזל לעבוד עם עורך מוסיקלי נהדר, רפאל המבורגר. יש לו "אוזן" לסרטים. החלטנו על מוסיקה מראש אבל רציתי גם פסקול שאפשר לכנות סגנון אמריקאי, כדי לתת לסרט זהות. חיפשנו מוסיקה שתתאר את הרגעים הקומיים, מוסיקה תזמורתית לקטעים הרגשיים ומוסיקת אקשן לקטעי האקשן.

מחר הכל מתחיל – סרטו של הוגו ז'לן, החל מתאריך 30 במרץ בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ

סרטו של הוגו ז'לן Demain Tout Commence

a film by Hugo Gélin

הלהיט החדש עם עומר סי

אחת ההצלחות הגדולות של השנה בצרפת עם למעלה משלושה מיליון צופים

סרט הנעילה של פסטיבל הקולנוע הצרפתי 2017

סמואל חי חיים נטולי דאגות ומחויבויות בריביירה הצרפתית שטופת השמש.

ביום בהיר אחד מתהפכים חייו, כשידידה מהעבר מגיעה עם תינוקת בשם גלוריה, מציגה אותה כבתם… ונוטשת.

סמואל, נחוש להחזיר את התינוקת לידי האם, מרחיק עמה עד לונדון כדי לאתר אותה.

שמונה שנים מאוחר יותר, סמואל וגלוריה חיים בלונדון ודומה שלא ניתן להפריד ביניהם. אך אז מופיעה אמה של גלוריה, נחושה להחזיר את בתה אליה.

יוצרים

בימוי: הוגו ז'לן   Réalisation: Hugo Gélin

תסריט מעובד: הוגו ז'לן, מתייה אוליון, ז'אן-אנדרה ירלה Scénario et adaptation Hugo Gélin

Mathieu Oullion

Jean-André Yerles

עיבוד לסרט המקסיקניD’après le film INSTRUCTIONS NOT INCLUDED

תסריט מקורי: יוג'יניו דרבז   Réalisé par Eugenio Derbez

גילרמו ריוס   Guillermo Rios

לטיסיה לופז מרגלי   Leticia López Margalli

צלם ראשי: ניקולס מסרט    Image: Nicolas Massart

עיצוב תפאורה: עמנואל דופליי   Chef Décorateur: Emmanuelle Duplay

עיצוב תלבושות: איזבל מתייה   Costumes: Isabelle Mathieu

שחקנים

סמואל: עומר סי  Samuel: Omar Sy

כריסטין: קלמנס פואזי   Kristin: Clémence Poésy

ברני: אנטואן ברטראן   Bernie: Antoine Bertrand

גלוריה: גלוריה קולסטון   Gloria: Gloria Colston

לואל: אשלי ווטרס   Lowell: Ashley Walters

טום: רפאל פון בלומנתל   Tom: Raphael Von Blumenthal

סמנתה: קלמנטין סלריה   Samantha: Clémentine Célarié

מיס אפלטון: אנה קוטיס   Miss Appleton: Anna Cottis

טריילר:

https://www.youtube.com/watch?v=ygLu09b6NGI

צרפת 2017, 115 דקות, צרפתית ואנגלית תרגום לעברית ואנגלית.

החל מתאריך 30 במרץ בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ

מחר הכל מתחיל ינעל השנה את פסטיבל הקולנוע הצרפתי בהקרנה חגיגית בסינמטק תל אביב ביום שלישי ה-28 במרץ ויוקרן בכל הסינמטקים בארץ במהלך הפסטיבל.