סרטים מומלצים לחג המולד – ז'אנר סרטים לכל המשפחה

ב-25 בדצמבר יחגוג העולם הנוצרי את חג המולד, אשר מוביל את מספר הסרטים במשך השנה. הסרטים מנסים להעביר את רוח החג והאמונות שנקשרו אליו, כמו: סנטה קלאוס, האיילים, וכדומה. לפי האמונה הנוצרית המודרנית, החג הוא זמן של טוב, חשבון נפש וחזרה בתשובה הם אלמנטים מאוד דומיננטיים בסרטים הללו. אלו סרטים לכל המשפחה, למרות שלאחרונה ז'אנר האימה נכנס לתמונה, ומנסה ליצור דמות מפחידה ואפלה יותר של החג.

הגרינץ שגנב את החג Dr. Seuss' – How the Grinch Stole Christmas

הסרט הינו עיבוד מודרני מוצלח מאוד לסיפור של ד"ר סוס. זהו סרט חמוד, שמוסר השכל בצדו. סרט אנימציה שובב ומצחיק לכל המשפחה. במקום מבודד ומושלג, חי לו יצור דוחה למראה, בשם הגרינץ. שבשל טראומת ילדות, הוא מנסה להרוס לכולם את חג הכריסטמס. הגרינץ הוא חלק מהתרבות האמריקאית והסרט מבוסס עליו בחופשיות ומוסיף אלמנטים של רוע, הומור וטירוף. זהו סרט טיפוסי של השחקן ג'ים קארי. נראה בו את הבדיחות המוזרות, עיוותי פנים, והשטיקים הרגילים של האיש בעל פני הגומי.

סנטה במשרה חלקית – The Santa Cause

אחד מהסרטים המוצלחים יותר של טים אלן. הסרט מיועד בעיקר לילדים, והוא הפך להיות למוסד בחג האמריקאי, ובנוסף יצאו גם שלושה המשכים, שכולם גרועים. טים אלן משחק אבא גרוע, וכמו בכל סרט אמריקאי הוא עומד לעבור שינוי. אלן הורג בטעות את סנטה קלאוס, ועתה עליו להחליף אותו. נראה כאן את כל המסורת של החג, סרט דביק לכל המשפחה, שמעביר מסר על החשיבות לבלות את החג ביחד. בסרט קיימים כמובן צחוקים לילדים, שכוללים הפרשות גופניות, סיטואציות מגוחכות ומשחקי מילים. הסרט הזה כל כך הצליח, משום ששילב את כל המוצרים הללו לתבנית אחת מוצלחת, שגם יותר מעשרים שנה לאחר צאתו (1994), הוא עדיין מעלה חיוך.

רוחות חג המולד A Christmas Carol .

הסרט הוא עיבוד מודרני לספרו הקסום של צ'רלס דיקנס. הסיפור מתאר אדם זעפן, זקן, נרגן ודי דוחה, שביקור של שלושה רוחות בליל חג המולד, משנה את חייו והופך אותו לאדם נעים וטוב לבריות. הסרט מעוצב באופן נפלא והאנימציה בו מרהיבה במיוחד. הסרט לא פוגם בכתיבה של דיקנס, ואם לא לוקחים אותו יותר מדי ברצינות, ניתן להתרגש מהמסר הקיטשי של הסרט. ג'ים קארי, שמככב בתפקיד הראשי בסרט, מצליח לשמור על איפוק ופחות משתמש בהבעות הפנים שלו כדי להצחיק את הקהל. הפיכתו לזקן נרגן עוברת בטבעיות, ובתפקידו הוא מצליח ליצוק חיים לדמות. לונדון האפילה מקבלת חיים בסרט, והיא נראית מרהיבה מתמיד על טירותיה ומסדרונותיה החשוכים. הסרט הוא מופת של אנימציה ועיצוב, וגם העלילה מצליחה לשמור על הרוח של הסיפור. הסרט מומלץ לכל המשפחה.

ביקורת סרט וספר – ההוביט של טולקין – סרט פנטסיה מרתק

פיטר ג'קסון הוא אחד מהבמאים שמזוהים יותר מכל עם יצירותיו של טולקין. סרטיו האחרונים, על "שר הטבעות" זכו לביקורות מצוינות והצליחו הרבה מעבר למצופה. כוחו של ג'קסון הוא ביצירת עולם מיוחד במינו וקסום. בעולמו הוא יוצר גמדים, הוביטים, מכשפים שכולם נראים מלאי חיים על המסך הקטן והם מצליחים לשאוב את הצופה מטרדות היומיום למסע מרתק אל ארצם של הלוחמים והגמדים. הספר "ההוביט" הוא ספרו הראשון של טולקין בסדרת "שר הטבעות", ספר קצר ומרתק על מסע של הוביט קטן להכחדת דרקון גדול ומאיים.

פיטר ג'קסון לקח את עלילת הספר, שעוסקת בקבוצה של גמדים שרוצים להחזיר ולשחרר את מולדתם מידי דרקון מאיים שהשתלט עליה. לצורך כך, הם אספו קבוצה של 13 גמדים, קוסם אחד בשם גנדלף והוביט בשם בילבו. הוא הפך את הספר לסרט, שאורכו 166 דקות, ארוך מידי, אבל בהחלט שווה את המאמץ. ג'קסון מתאר את ההיסטוריה של הארץ התיכונה, דרך פלאשבקים מרהיבים, ומנצל בצורה מעוררת הערצה את טכנולוגיית תלת המימד, שנראית ממש מדהימה. למרות האורך של העלילה הספרותית, הסרט מצליח לשמור על רוחו החיה וליצור תמהיל מלהיב של אקשן ודרמה.

החלק הראשון הוא מעין אקספוזיציה, בו אנו מכירים את הדמויות, מתוודעים אליהם ולאחר מכן יוצאים אל המסע. הסרט רווי בהרבה הומור, שירים וסיפורים, אך מעט מאוד אקשן. רק לאחר שעה וחצי אנו יוצאים אל המסע, וההרפתקה מתחילה. ג'קסון הוא בעל כשרון מדהים לקחת סצנות קטנות מהספר ולהפוך אותן לסצנות גדולות ומרהיבות. אנו חווים כל לקיחה בשבי של החבורה, שהופכת לרכבת הרים מסחררת, בה משתתפים מאות ניצבים ומצולמת מעשרות זוויות צילום שונות. הפריים מרהיב ומקסים, אבל זה רק החלק הראשון והפחות מרשים מהשלושה.

ג'קסון מאוהב בעולם שיצר, בזאת אין ספק. לכן, הוא שואב אותנו להרפתקה ארוכה, לעיתים מייגעת, אבל, בסיכומו של דבר, אין ספק ששווה להצטרף אליה, קצת כמו בילבו בגינס, ההוביט.

עוד סקירות וביקורות סרטים מחזות וטלויזיה

ביקורת ספר – ברלין במלחמה

ברלין הייתה ונשארה אחת מהערים התוססות והמעניינות באירופה ובעולם כולו. בעיר הזאת עלה היטלר לשלטון במלחמת העולם השנייה. ברלין היוותה את מרכז הכובד של המפלגה הנאצית וסבלה את ההפצצות הכבדות ביותר שהוטלו על עיר באירופה. יותר מ-200,000 גרמנים נהרגו בהפצצות בעלות הברית, ורבים אחרים נורו על ידי הכוחות הסובייטים, שכבשו את העיר בתום המלחמה. הספר "ברלין במלחמה" עוסק באנשים שחיו באותה תקופה בברלין, באזרחים הפשוטים שלא היו חלק מהמנגנון הנאצי.

כותב הספר, רוג'ר מורהאוז, הוא היסטוריון מודרני. הסופר מהווה אחד מגל של היסטוריונים צעירים, שלא נטלו חלק במלחמה, אשר רואה בגרמנים קורבנות של המשטר. למרות שהספר אינו מודה בכך, הוא מנסה להוכיח שהגרמנים סבלו מתנאים קיצוניים. חוקרים רבים ניסו להוכיח שהגרמנים היו "אנשים רגילים", הכוונה היא, שהם לא היו רוצחים מתוכנתים, או רובוטים ממושמעים, אלא בני אדם כמו כולנו. מוראהוז לוקח טענות אלו צעד אחד קדימה ועושה לגרמנים האנשה, כלומר, הוא הופך אותם למרקם מורכב של בני אדם, שבסך הכול רצו לשרוד תחת אימי המשטר.

מסקנות מורכבות אלו עטופות בספר בנייר צלופן. הספר הוא ממתק קל ונוח לעיכול, כתוב בשפה פשוטה, מרוכז ופשוט מאוד לקריאה. זהו מחקר שכתוב כמעט כמו רומן, לא מעיק על הקורא ולא מכיל מילים מקצועיות שהיסטוריונים אוהבים להשתמש בהן. לכן, רבים יעריכו ויאהבו את הספר, על הקלילות והצורה בה הוא כתוב. למרות הקלילות שבו, הוא עדיין מהווה מחקר מושקע, שמשתמש במגוון מקורות ולכן הוא מרתק.

בין אם נאהב את התופעה שמייצג הספר, או נסתייג ממנה, היא עדיין המיינסטרים של ספרות ההיסטוריה באירופה ובארצות הברית. שיח השואה משתנה והמרכז עובר מהקורבנות של הנאצים הקלאסיים, כמו היהודים, אל הסבל שהמלחמה גרמה למגוון גדול של אנשים. השיח העכשווי מנסה לגרום לחלוקה ברורה בין הנאצים והציבור שסבב אותם, שהיה אדיש או לא מעורב. יש מחקרים רבים שמתנגדים לתפיסה שהספר מייצג, ויכולים אף לראות בו כמסוכן. הוצאת דביר, המתרגמת של הספר, מכניסה אל השיח הישראלי נקודת מבט חדשה, שיכולה להעלות דיונים מעניינים, שחורגים בהרבה מהנושאים עליהם מדבר הספר. בסופו של דבר, מדובר על מחקר חביב, שכתוב בשפה ברורה ומקצועית, שיש רבים טובים ומושקעים ממנו. הוא לא מחדש דבר כמחקר מקצועי, אך השיח שהוא מעורר ראוי לתגובות נוספות.

ביקורת ספר – בעיית שפינוזה – סיפורם של ברוך שפינוזה, הפילוסוף היהודי, מול אלפרד רוזנברג – הפילוסוף הנאצי

תחת הכיבוש הנאצי נשרפו והוחרמו ספרים יהודים רבים. כאשר פלוגה נאצית מצאה את כתבי ברוך שפינוזה, הפילוסוף היהודי המפורסם, היא החליטה, בניגוד לכל הגיון, לחוס על הכתבים. בראש הפלוגה עמד אלפרד רוזנברג, האידיאולוג הראשי של הנאצים, אדם שהשפיע רבות על אנשים ידועים לשמצה, כמו אדולף היטלר. ארווין יאלום, מחבר הספר, גילה את הסיפור המדהים והחליט לקשר בין שתי דמויות, שבמבט ראשון אין ביניהן שום קשר: היהודי שפינוזה והנאצי רוזנברג. הספר מצליח לגשר על הפער העצום ביניהן באמצעות הרבה דמיון ובדיה.

מכיוון שיאלום לא הכיר את עולמם הפרטי של גיבוריו, הוא המציא אותו. הוא משיב את רוזנברג הנאצי על ספת הפסיכולוג ויוצר עבורו ביוגרפיה דמיונית ושיח פנימי שהוא מעולם לא ניהל. רוזנברג, שהיה איש משכיל ואדמיניסטראטור מעולה, נחשב לאיש רעיונות קר ומנוכר, אחד שהיטלר לא חיבב. שפינוזה נדחה על ידי הקהילה היהודית של תקופתו ונחשב למוקצה שחי בגפו כל חייו. עובדת היות שניהם אאוטסיידרים, עוזרת ליצור קצה חוט בין שני האישים, ולחבר מעין דיאלוג, שמעולם לא התקיים.

יאלום הוא פסיכיאטר בהשכלתו וכותב מוכשר, שבאמתחתו ספרים מפורסמים כמו: כשניטשה בכה, הריפוי של שופנהאואר, מתנת התרפיה ואחרים. הוא מוכשר מאוד וכותב בשפה פשוטה וקולחת. יאלום מצליח לפשט רעיונות פילוסופיים מאוד מורכבים של שפינוזה לשפה יומיומית.

זהו ספר פופולארי, שעיקר מטרתו לבדר, ומהבחינה הזאת הוא מוצלח מאוד. הניסיון ליצור אמירה קיומית אצל שפינוזה, שאמורה להשפיע על הקוראים של הספר, מרתקת ולא נופלת לקלישאות. בעוד שדמותו של שפינוזה בנויה היטב, בכל הקשור לרוזנברג הספר מצליח פחות. יאלום בונה דמות של אדם קר ומנוכר, נאצי בעל אישיות מכאנית ולא נעימה. זהו אב טיפוס של נאצי, שנתקלנו בו פעמים רבות בעבר, ולכן הניסיון ליצור פרופיל פסיכולוגי פורץ דרך, במטרה לתאר כיצד רוזנברג הופך להיות שונא אדם כה קיצוני ואכזרי, ללא כל תחושת חמלה לחיי אדם, לא מצליח. יש כאן אמירות בנאליות, שכבר נתקלנו בהן בעבר, ולכן זה לא ספר פורץ דרך, אלא מוצר קריא וקליל לשעות אחר צהריים.