ביאליק – מלך היהודים, בימוי: יאיר קדר, אנימטור: Jewboy

יאיר קדר החל בפרויקט המעולה "העברים", בו הוא מביא חיי יוצרים בשפה העברית. הסרטים כוללים אנימציה יפהפייה, ביוגרפיה, ראיונות עם חוקרים שונים ועוד.

הסרט "ביאליק – מלך היהודים" יצא בשנת 2014 במסגרת הפרויקט הזה והוקרן בסינמטק בדוקאביב. את הסרט ביים יאיר קדר והאנימציה המיוחדת, שנעשתה אחרי חשיבה רבה, בוצעה בידי Jewboy. הקטע המרשים ביותר באנימציה הוא הקטע של האם והבן שהולכים לכיוון בית הסב, שמבוצע בצבעים קודרים ואפורים.

הסרט נעשה אחרי תחקיר מעמיק. הוא מביא את סיפור ילדותו העצובה של ביאליק, שהשפיעה על חייו בעתיד. הוא נולד ב-1873 בחודש ינואר בווהלין. אביו מת כשהיה צעיר ואימו, שנותרה אלמנה עם שלושה ילדים, נאלצה למסור אותו לסבו כדי שיגדל אצלו. בסרט נאמר במפורש שביאליק סבל שם מאוד גם ממכות, אך כנראה גם מהתעללות. הוא הגיע מהתחתית והצליח להתרומם עד להיותו "מלך היהודים".

לא כול התקופות בחייו הוכנסו לסרט, ולדוגמה – לימודיו בישיבה. בסרט אנו צופים בתחנות מחייו, כמו: חלק גדול של ילדותו, שהותו באודסה והגעתו לארץ – לביתו בתל אביב. קטע מאוד מרגש וחשוב הוא ביקורו כעיתונאי בקישינוב והפרעות האיומות בשנת 1903. הוא כתב בפרוטרוט מעין יומן או ספרון ובו פרט מה ארע בכול בית בעיירה, מי נהרג, מי נפצע, אך לבסוף החליט לגנוז זאת ולכתוב שני שירים קשים מאוד – "על השחיטה", שמתוכה השורות "נקמה כזאת, נקמת ילד קטן עוד לא ברא השטן" ו"עיר ההרגה" עם המילים האלמותיות "השמש זרחה, השטה פרחה והשוחט שחט".

כבר בהיותו באודסה התפרסם ביאליק בשיריו ובסיפוריו. כאשר הגיע לביקור בארץ בלי רעייתו מניה ובלי ידידו ושותפו לכתיבה – רבניצקי, בעיקר כדי לבדוק את יחסיו עם אירה יאן, שאיירה את ספריו והם יצרו קשר אינטימי, הוא מתקבל בקבלת פנים מלכותית. ביאליק, שהגיע ממש מאשפתות ומהמקום הנמוך ביותר, הפך למשורר הלאומי בגיל צעיר מאוד – גיל 30. התואר הזה לא היה פשוט לו. כשעבר להתגורר בביתו בתל אביב, אף קבע את שעות הביקור כדי שלא יפריעו לו. הוא גם חווה תקופה לא פשוטה של הפסקת כתיבה.

החוקרים שהשתתפו בסרט הם חוקרי ביאליק, לדוגמת: חיים באר, זלי גורביץ', שהקריא את השיר "ים הדממה פולט סודות" כפי שביאליק כתב – בהברה אשכנזית, אריאל הירשפלד, דן מירון, ארי אלון, חביבה פדיה ובעיקר – אבנר הולצמן, ששימש גם כיועץ לסרט.

נינט שרה את השירים של ביאליק. בחירה מעניינת ולא מובנת מאליה, שנתנה להם אינטרפרטציה מיוחדת וחדשה. חיים טופול תרם את קולו לסרט.

חלק נכבד נתנו בסרט לכמיהתו של ביאליק, שהיה חשוך ילדים, לילד משלו. היו הרבה תמונות שלו עם ילדים וגם הזכירו את שירי הילדים הנפלאים שלו, שהיום נשמעים לנו כמו שירי עם, שמאז ומעולם היו קיימים, כמו: נד – נד, קן לציפור, יוסי בכינור, רוץ בן סוסי ואחרים. למרות השינוי שחל בעברית, עד היום שרים אותם ילדי הגן בשמחה רבה.

ביאליק חלה בגיל יחסית צעיר, נאלץ לעבור ניתוח בווינה שבאוסטריה ושם נפטר בשנת 1934, רק בן 62. המונים השתתפו בהלווייתו וחשו שזה אבל לאומי.