ביקורת סדרה: מר רובוט

עולם ההאקרים הוא נושא שלא טופל בהוליווד בצורה מקצועית מספיק .

הסדרה החדשה, מר רובוט, עוסקת בעולם האפל של חברות תאגידיות והאקרים אידאולוגיים, שהולכים על הקצה כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר.

הסדרה החלה כמיני סדרה, והורחבה לעשרה פרקים מלאים. מר רובוט הוא כינוי  של דמות מסתורית, שאותה מגלם כריסטיאן סלייטר. יום אחד הוא חודר לחייו של חנון מחשבים מצוי, בעל בעיות חברתיות קשות, אך מוח חריף במיוחד. יחדיו הם יוצאים להפיל תאגיד מרושע ביחד עם קבוצת האקרים נוספים, שהנפח שלהם בסדרה הוא אפסי. מטרת המשימה היא לשנות את העולם.

אליוט (רמי מאלק), כוכב הסדרה, הוא דמות מרתקת. מצד אחד יש לו ממד טרגי ומצד שני יש בו עומק אין סופי בכל הקשור לאבחנות על החיים והעולם הטכנולוגי של ימינו. הסדרה מר רובוט מלאה במושגים טכנולוגיים, שלפי מומחים אמתיים ורלוונטיים, ולכן היא תקרוץ במיוחד לחובבי טכנולוגיה.

יש לציין, שהפרקים הראשונים בסדרה אטיים, פילוסופיים וכמות האקשן והפיצוצים היא לא גבוהה במיוחד. במקום קצב התרחשות מהיר, היא נבנית לאט, לבנה אחר לבנה ולכן קשה עד בלתי אפשרי לוותר על פרק ולהבין את ההתרחשויות.

קיימות בסדרה גם עלילות משנה פחות מעניינות, הכוללות פסיכיאטרית, חברתו אנג'לינה וחברה המניאק רודף הנשים, סוחרת הסמים שלו ועוד כמה דמויות לא באמת מעניינות. העיקר הוא המתח האינטליגנטי, שנבנה לאטו, שבמרכזו עומדת דמות ראשית מרתקת, שיש לה פנים רבות והיא מתפתחת לאורך הסדרה. זאת דמות פגומה ולא ממש מוסרית לפרקים, וגם מעשיה לא תמיד מניבים את התוצאות הרצויות. אבל, היא אנושית, וניתן להזדהות אתה ולהתחבר אליה ואל העולם שהיא מייצגת.