ביקורת ספר: תישאר קרוב , מאת: הרלן קובן

הרלן קובן, סופר ספרי המתח המפורסם, מהווה בספרו החדש "תישאר  קרוב", שתורגם לאחרונה לעברית, אכזבה מכך, שהספר מרתק, אך יכול להיות יותר מכך. בעבר, קובן הוכיח את היותו סופר מוכשר, עם תובנות פסיכולוגיות מרתקות בספריו הקודמים. אולם, הוא ממשיך ליצור ספרי מתח, שמהווים לא יותר מספרי טיסה מצוינים. הסופר היהודי היה יכול לכתוב ספרים מעמיקים ואפלים יותר. אולם, הוא מתעקש לשמור על הנוסחה המוכרת, פחות או יותר, ולספק ספרים כמו בפס ייצור, שניתן לסווגם כתרבות פופולארית.

הספר "תישאר קרוב"  מתאר מצבים, שמתברר, מאוחר יותר, הקשר ביניהם,  דרך שלושה אנשים שונים, שבעצם יש ביניהם חיבור. הראשון הוא ריי לוין, צלם מוכשר, השנייה -מייגן פירס, שמתוארת כאישה ואם בשכונה מבוססת, שיש לה עבר אותו היא מסתירה, וכעת נמאס לה מעט מחייה המשעממים והשלישי הוא ג'ק ברום – שוטר קשוח, מתבגר ומוכשר.

כמו אצל קובן, לא כל מה שנראה ברור ומובן בהתחלה, נשאר כך. לאט מתגלות שכבות עמוקות יותר אצל גיבורי הספר. הספר מתחיל בתיאורו של ריי לוין, שלמרות כישרונו יוצא הדופן כצלם, הוא מגיע לתחתית במקצועו, ועובד כצלם פפראצי להשכרה. יום אחד, אירוע משנה את חייו וגורם לו לחשוד, שעברו האפל עומד להתגלות. בצד השני של העיר, מייגן פירס, או קייסי, כפי שנקראה בעבר, אהובתו מלפני 17 שנים, שיחקה אותה בגדול, ואפילו יש לה בעל מצליח ושני ילדים יפים. אולם, שרשרת מקרי רצח, שקשורים לעברה האפל, מתחילים להיערם, ועל החקירה מופקד השוטר ג'ק ברום. מה הקשר בין עברם של מייגן פירס וריי לוין, ומה מקשר בין עברם לרציחות האכזריות?

הבעיה של הספר היא, שקובן לא הולך עד הסוף עם התשוקות שלו. כספר מתח הוא יעיל, יש בו אפלוליות, הוא מאוד קריא ומכיל בדיוק את מספר הטוויסטים הנכון כדי לשמור את הקוראים מסוקרנים. בניגוד לספריו הקודמים, הפעם הרלן קובן רוקם רומן בין הדמויות, אולם הוא מאוד צדדי ומינורי והנפח שהוא תופס בסיפור יחסית קטן. הפעם הסיפור מתואר בגוף שלישי, כלומר מישהו מספר לנו את מה שאירע, ולא בגוף ראשון, כמו בספריו המוקדמים יותר.

זהו ספר מתח טוב וסטנדרטי, אך התובנות הפסיכולוגיות שקובן מספק היו יכולות להיות נועזות יותר ולתפוס חלק מרכזי יותר בעלילה. יש כאן מעט ביקורת חברתית על החלום האמריקאי וניפוצו, אך כל הנושאים המעניינים הללו נשארים בשוליים, והמרכז הוא העלילה שנפרמת לה לאיטה.

אין ספק, שקובן זכה להצלחה עצומה בשל חוסר היומרה שלו. ספריו מאוד קלילים ובזה כוחם. אולם, השאלה שהמעריצים צריכים לשאול היא, האם לאחר הצלחה כה גדולה וכסף רב שהסופר הרוויח, לא הגיע הזמן ליצירה מעט עמוקה יותר? אין ספק שאלו שרגילים למוצריו הישנים של קובן, לפני שהחל לכתוב לבני נוער, יהיו מאוד מרוצים. זהו ספר מתח טוב, שלא יגרום לכם למועקה או למחשבות עמוקות, אבל יספק לכם מתח רב, שיתפוגג רק בעמודים האחרונים של הספר, בתוספת בידור טוב בתור לבנק או בדרך לטיסה.