ביקורת ספר – ליל כל המכשפות, מאת : דבורה הרקנס, הוצאת כנרת

מכשפה, ערפד וספר מסתורי, הם מרכיבים בטוחים לרב מכר. הסופרת דבורה הרקנס, חוקרת רצינית מאנגליה, פרופסור להיסטוריה, שהחליטה להצטרף לחגיגה ולכתוב ספר נוסף בסגנון ספרי "דמדומים", שעוסק בקשרים בין בת תמותה לערפד. אך, בספר שלפנינו אנו עוסקים בגיבורה, שהיא נצר לשושלת של מכשפות, שמחליטה לצורך המחקר שלה באלכימיה להזמין ספר בשם אשמול 782. הזמנתו של הספר מעוררת את העולם העתיק, וכוחות אפלים מתחילים להטריד את חייה.

הספר הוא שילוב בין ספרי "הארי פוטר" ו"דמדומים" ביחד עם כתיבה היסטורית מרתקת. בניגוד למלומדים אחרים שניסו את מזלם בכתיבת ספרי פנטזיה, הרקנס צולחת את המבחן היטב. היא כותבת בשפה קולחת וזונחת כל יומרה אקדמית. היא נעה בין רומן אסור בין ערפד בן 1500 שנה ובת אנוש, נופים מסתוריים ועלילת מתח. למרות אורכו המאיים, יותר מ-600 עמודים, הספר מצליח לא לייאש את הקורא במהלך קריאתו.

חוזקו של הספר הוא ביכולת של הרקנס ליצוק תוכן היסטורי בדמויות שלה. לכל דמות יש סיפור מרשים, שמגובה בעובדות נכונות, מה שמוסיף לעניין של הקורא בספר. העומק הרב של הסיפור מצד אחד, תורם לאווירה ולאמינות של הסיפור, אולם, מאידך, לעיתים אורך הספר יכול גם להעיק ולגרום לקורא ללכת לאיבוד בתוך תיאורי הרקע והאווירה המוגזמים.

לאחר פתיחה מרשימה מאוד, הספר מאבד מחוזקו. אולם, לקראת סופו הוא מתאושש וצובר כוחות לקראת סוף מפתיע. זהו עולם פנטזיה מלא תוכן ודמיון, שממוקם בתוך אוניברסיטת אוקספורד העתיקה, שם חיים להם בין הצללים שדונים, ערפדים ומכשפים.

למרות חוזקו של הספר, יש משהו מתיש במבול הספרים והסרטים העוסקים בעל טבעי. הספר לא מצליח לחדש ונראה שהוא ממחזר נוסחה שחוקה באופן מוצלח למדי. יש תחושה שאנו מקבלים עוד מאותו דבר, וכבר ראינו זאת בעבר, רק שהפעם התבשיל הוא טעים והסופרת מצליחה לעבור את ההסבה מעולם האקדמיה לפנטזיה בציון גבוה. הספר ראשון בסדרה של שלושה, מה שיהפוך בסופו של דבר לרב מכר ואולי לסרט בקולנוע.