ביקורת ספר – המלכה הלבנה, מאת פיליפה גרגורי בהוצאת אופוס

אנגליה שהייתה במאה ה-15 אחת מהמעצמות החזקות באירופה נתקלה בבעיות רבות בתוך הממלכה. מלחמות, תככים התנקשויות ואכזריות היו נחלת הכלל. בתוך סדרת הקרבות המדממת, שכיום נקראת בפי היסטוריונים "מלחמות השושנים", ניווטה אישה בשם אליזבת וודל את דרכה. וודל השתייכה לבית אצולה ממעמד נחות, כאשר, מבלי שהתכוונה לכך,  וכפי שהגורל כיוון, מצאה את עצמה נשואה בחשאי למלך אדוארד הרביעי. היא הפכה למלכה, בעיקר בשל יופייה הרב, שהיה נודע בכל רחבי בריטניה, חוכמתה ועוז רוחה. הספר מסופר מנקודת מבטה, על האירועים הסוערים ביותר שהתרחשו באנגליה, אירועים שהשמידו כמעט את כל בתי האצולה באי הבריטי.

וודל הייתה אישה פשוטה, שכל רצונה היה לעבוד את אלוהיה. אולם, צירופי מקרים הביאו אותה לכס המלכות, ועתה עליה לשרוד. הספר מתאר באופן מופתי את הפיכתה למלכה צמאת דם, שלא היססה להקריב כל דבר כדי לשמור את כוחה, כולל הקרבת ילדיה. פיליפה גרגורי אינה מצטיינת בבניית דמויות אמינות, או בתיאור מניעיהן הרגשיים של גיבוריה, אלא כשרונה הגדול מתבטא בבניית תקופה ותיאור היסטורי מדוקדק ואמין מאוד. כתיבתה הקולחת יוצרת מבט חי על אנגליה של המאה ה-15, ותיאורי הקרבות הם מופת של כתיבה.

זהו רומן היסטורי, שמתחיל כסיפור אהבה, אולם מהר מאוד משנה כיוון לספר רווי דם. תככים ופעילות על טבעית הם השלד של הסיפור, משום שוודל היא בעלת שורשים פגאניים עמוקים. יש כאן הצצה אל מאחורי הקלעים של המלכים והמלכות, מבט היסטורי אמין, משום שנראה שקדמה לכתיבת הספר עבודת מחקר די נרחבת. לצד השבחים על התיאורים המרשימים, מי שמחפש עומק רב לא ימצא בספר, גרגורי היא סופרת שכותבת בצורה של תסריט ולכן העומק הופך לאווירה ותיאורי אירועים מרהיבים. הספר מכיל אוסף תיאורי רכילות מדממים על תקופה שהקסימה סופרים רבים כמו את הסופר ג'ורג' ר. מרטין, מחבר הספר "משחקי הכס".

חובבי היסטוריה יתאהבו בספר, מכיוון שיש כאן תיאור אמין ומרתק של תקופה. חובבי ספרות מתח והגות פחות יחבבו אותו, אולם גם קהל הקוראים שאינו צורך בדרך כלל רומנים היסטוריים יוכל להציץ לתקופה מרתקת, ללא תיאורים מייגעים וכבדים, שפוגעים בזרימה של הספר.